עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
Lonely guysmooth criminal
.No Turning Back

צעדתי בריכוז רב,
הן כדי להפיג את צער הפרידה,
הן כדי לא להיתקל בפנייך היפות.
צעדתי כדי לשכוח,
לא רצתי, לא הלכתי.
צעדתי, כך ממך ברחתי.
נעלמתי אבל הנה... חזרתי!
01/01/2014 21:00
Amit
נעלמתי, אני יודע... "עמית, נעלם סידרתי אתה!" 
כן, שומע את זה די המון. 
אני צריך שקט, חופשה שתשכיח הכול. לא רוצה לברוח, לא רוצה דרך קלה. 
הרי מה שתי אלו יתנו לי? 
בסוף אתמודד עם הכול ואולי יתווסף יותר. 
מי יודע... ואת, כן את! 
אני כבר לא אוהב. שונא, שוכח. מותיר מאחור. 
לא מגיע לך... כן כן, את שהיית הכול. 
תישארי עם המסכה, תמשיכי להגיד שאת לא מרגישה. 
כשהלך אל תבקשי שאחזור חזרה. 
ביי לך... ביי לכם...
אני נעלם סידרתי, אבל הנה... אני חוזר. 
6 תגובות
תחנה.
19/12/2013 16:11
Amit
מכירים את התחנה הזו? התחנה הזאת שהאוטובוס עובר בה אבל לא עוצר. 
התחנה שכולם מבטים בה, יכול להיות שגם מתלהבים ממנה. 
אבל איש לא יורד בה. 
מכירים את זה? 
כי אני מרגיש כמו התחנה הזו. אני מרגיש ככה, אנשים פשוט רואים אותי. 
אבל לא "עוצרים" בי. 
אני מובן מאליו, הם לא שמו לב ש"התחנה" לא תמיד הייתה שם. 
וכשהיא שם, הם רק מתפעלים אבל איש לא יורד. 
אז החלטתי להרוס אותה, כן. להרוס את ה"תחנה" הזו. 
להיעלם להם מהחיים. 
"למחוק" חלק מהאנשים שלא מגיע להם ששם אהיה, בין התחנות שלהם. 
אני לא תחנה, אני אדם. 
לא מביטים בי, אני לא בתוך כלוב ואני לא חייה!
ולרגע אני חושב, אם לא אהיה שם... תשימו לב לזה? 

4 תגובות
מי? תעני לי. מי?
18/12/2013 14:57
Amit
אני מטייל לי בחוץ, והיא קופצת משום מקום. 
"עמיתתת!" היא צורחת. כאלו אם היא תלחש לא אשמע אותה. 
הבטתי בה לכמה דקות, היא השתנתה. 
טוב לה, טוב לה כול כך. טוב לה? אייך טוב לה?!
התמלאתי כעס, טוב לה... פתאום טוב לה. 
אני תמיד רציתי שיהיה לה טוב, אבל לא ככה. לא בשקר. 
היא מפזרת חיוכים כאלו קנתה אותם, מי הכריח אותך לעזאזל? 
היא צוחקת והצחוק עוד מהדהד באוזניי. 
זה לא הצחוק האמיתי, בתוך כול זה יש דמעות שמתות לצאת. 
למה את מסתירה את ה"אני" האמיתי שלך? 
לעזאזל, אני שוב תוהה. מי הכריח אותך!?
ואיתי, איתי את לא יכולה להיות אמיתית? אני פה בשבילך את יודעת. 
את תמיד פונה אלי ולא משנה מה, אבל כששאלתי שאלה פשוטה ברחת מהר. 
רצת, אני לא זה שרודף. אני לא ארדוף אחרייך.
אבל מי הכריח אותך כך לשקר. מי לימד אותך לזייף ולרוץ מהר? 

5 תגובות
עלה לי לראש.
18/12/2013 12:00
Amit
קמתי בבוקר והיה בא לי לעשות משהו, אני לא יודע מה. 
בא לי להתנדב באיזה מקום, לבקש חופש מהעבודה הזו.
להפסיד יום לימודים, שבגללם אני קורע את התחת. 
יום ראשון עד שלישי אני עושה לעצמי טיול ברחבי "העולם" יותר נכון, רחבי ישראל. 
אני רוצה ללכת לירושלים, זמן רב שרגלי לא דרכו שם. 
ואז לאשדוד, הו... כמה התגעגעתי לאשדוד. 
ואולי נלך גם למדבר, נישן שם. 
עוד לא החלטתי לאיזה מקומות אקפוץ. לפחות יש לי חופש. 
ואני חייב להפסיק לכתוב. 
אם תהיתם מה אני לומד, אני לומד פסיכולוגיה. 
ואם אנחנו כבר מדברים על כך, אפתח את זה. 
אני לומד פסיכולוגיה אבל יש לי מלא דברים נגד פסיכולוגים.
אם אומרים לי, "מה זה פסיכולוג בשבילך?" 
הדברים היחידיים שעולים לי בראש זה- בולשיט! גנב, רמאי! 
מנסה לברוח מהבעיות שלו בכך שכביכול "עוזר" לאחרים. 
אז למה בעצם בחרתי ללמוד את זה אם כך אני חושב על זה? 
מכיון שלא משנה מה אני חושב על זה, אני יודע שאתן את הנשמה שלי כדי לעזור. 
והתשלום אצלי לא יהיה כל כך גבוה. אני יודע שאצליח להציל אנשים ואני יודע שלא אשקר להם. 
כי האמת בסופו של דבר מתגלה, אז אין טעם. 
קיצר זה מה שעלה לי בראש, שיהיה יום טוב ;) 

6 תגובות
הזר.
17/12/2013 19:02
Amit
אני מתבונן בתמונות שלי ומביט במישהו, הוא לא מוכר לי. 
אני מביט, מנסה להיזכר. לא, אני לא זוכר מי הוא. 
ועכשיו זה גורם לי לתהות, לכמה אנשים זרים יש תמונה שלי? 
האם אני גם מופיע בתמונה ולא מוכר לאותם אנשים שאולי,
רק אולי כרגע מביטים בתמונה ותוהים מי הבחור בפינה. 
זה גורם לי לחשוב, בכמה רגעים בחייהם של אנשים אחרים הייתי? 
האם אצטרך להיכנס למקומות כאלו? השפעתי על חיים של אחרים מבלי לדעת מי הם? 
אני תוהה, וחושב על זה. או שאני טועה ושמא התמונה צולמה בלי כוונה? 
ושוב אני חוזר, מביט בתמונה, אולי עכשיו אגלה? 
אבל פרצופו לא מוכר, רק נגלה אלי. 
וכולם מחייכים, את זה אני מבין הרי זה משהו שעושים בכול מקום, 
חיוך זה הדבר הכמעט יחידי שמשותף לכול השפות. 
לא רק חיוך, זה יכול להיות גם דמעות. 
אז שוב מביט בזר, ותוהה איזה זיכרון ממני לו נשאר. 

17 תגובות
אישה.
17/12/2013 17:10
Amit
"תסתמי" אני אומר לה. 
אבל היא אישה, למה לה? 
"שקט, שיהיה פה שקט!" אני כבר צורח. 
אוי נשים, כמה אתם מדברות? זה לא יאומן!
לפעמים אני תוהה למה האדם הראשון ביקש חברה. 
היה לו רע בשקט? היה לו רע? 
כי יש אנשים שגם שהם מוקפים, הם כ"כ בודדים. 
אז אם תהיה לך אישה, לא תהיה בודד? 
איפה השכל אדם?!
אבל אני מודה. בלי אישה, אייך הייתי חי? 
מי היה גורם לי לבידור. (מילה של זקנים ;) 
אני לא מחפש את הדברים הקרירים, את הדברים החד פעמיים. 
(למרות שחד פעמי יש בכמויות.) 
אני צריך משהו שיהיה קבוע, אבל גם אותו אני ישנה. 
אני אוהב שינוי, שונא קביעות. 
אבל עוד יותר שונא קרירות. 
אני אוהב מילים, לפעמים יש בהם משמעות ולפעמים הם סתם "בלה בלה". 
אבל אני חושב שהשתיקה חזקה יותר מכול מילה. 
כי בשתיקה משדרים את מה שפוחדים להגיד. 

24 תגובות
מטרות.
17/12/2013 15:34
Amit
אני אחד כזה שמסתגר בתוכו, מתכנס. 
אני אחד כזה, "בתוך הקונכייה שלו." 
אני תוהה לפעמים, אני אוהב. 
אני שבור, אני קם. 
אני נלחם, מלחמות- סוף העולם. 
אני לא מתייאש. 
אני לא מאבד תקווה, אני אחד שאם הוא רוצה הוא יקפוץ ישר למטרה. 
אני לא חולם רחוק, כי אני יודע שרחוק זה לא ממשי. 
אבל אני יודע מה אני רוצה, ואם אני רוצה משהו שרחוק כל כך ממני. 
אני מתחיל בדברים הקטנים, צעד צעד. 
בצעדים פצפונים, לפעמים הולך בצעדי ענק. 
כשזה בטוח זה בטוח. 
לא משנה לי כמה זמן עובר או מה המשאבים שאני מבזבז. 
כי אני יודע שזה שווה, הדרך שווה את זה. 
ואני אשיג את מה שאני רוצה. 

29 תגובות
הכרות קצרה
17/12/2013 14:05
Amit
מה אכתוב? 
אני די חדש בכול עניין הכתיבה הזה. 
אספר קצת על עצמי. 
קוראים לי עמית, כמו שאתם רואים.
אני אחד שמעדיף ללכת בדרך משלו ולטעות, מאשר בדרך של אחר ולהיות צודק. 
אני אחד שלא לומד מהטעיות שלו, אני לומדת משל אחרים בעיקר. 
הגיל הוא לא מה שחשוב, אך אני לא יותר מ-20. 
קרה לי דבר כזה- 
חיזרתי אחר בחורה במשך שנתיים, ואז גיליתי שטעמה זהה לשלי. 
לצערי, כן. זה די ישעשע אותכם. 
שנינו משתגעים על נשים. 
לכן, שנתיים מחיי התבזבזו להם סתם כך. 
את המקום הזה היא הכירה לי, החלטי לפרוק לספר. 
אני לא אדם שחי בעבר, כול יום בשבילי הוא משהו מיוחד. 
אני לא אדם שמבזבז סתם כך את הזמן, כול דקה חשובה לי במיוחד. 
אז זה אני, מגוון שכזה. 

3 תגובות
דרכים חסומות.

אני לא חושב שהוא מסוגל לראות אותה כפי שהיא באמת.
אדם שנשללו ממנו, לכל חייו, כל הבנה או טעם לזרום.
באותה מידה היה יכול גם להיות מת, ובכל זאת הוא ממשיך לחיות.
והיא מבקרת במעדניות, הולכת אל הפסיכולוג, מכלה ספר בכל לילה, עוסקת בחכמת האדם. אני אוהב אותה.
בעיניי היא אמיצה לאין ערוך. אך, למרות שהיא עוסקת בדברים הללו, למרות שהיא אדם חכם. היא עיוורת.
הוא לא מסוגל לראות אותה כפי שאני רואה. וכך גם לא נותן לה את האהבה אשר מגיעה לה. ולי אין את המפתח אל ליבה, לפני זמן רב איבדתי אותו בתוך מבוך שבנתה, הדרך בשבילי חסומה.